עמוד הבית arrow תמונותשנות ה-40חיים אבני

גלריה
תמונה קודמת
מצגת: הפעלה
תמונה הבאה

חיים אבני

חיים אבני
תיאור:

חיים אבני נולד בישראל ב- 01/09/1932 לירחמיאל ובתיה אבני ז"ל.  

מתי התגייסת לאצ"ל? 

חיים: 

הייתי בתנועת הנוער בית"ר – הבסיס שעליו היתה  ההתגייסות לאצ"ל. כאשר בית"רים הגיעו לגיל 15 הם צורפו לאצ"ל. ידענו כשהיינו צעירים, שכשנגדל- נגיע לאצ"ל. אבי ירחמיאל היה מוותיקי  האצ"ל ואחי הי"ד היה לוחם באצ"ל. 

כיצד בוצעה ההצטרפות לאצ"ל? 

חיים: 

נציגי הארגון היו באים, מבקשים מאיתנו  שלא לדבר עם אף אחד. אני, הוזמנתי לועדת קבלה באחד מבתי הספר בעיר. עמדתי מאחורי שמיכה תלויה לרוחב החדר, כדי שלא אוכל לזהות את מי שדיבר אליי. הסבירו לי  מה האצ"ל עושה, שאלו אותי,  אם אני מוכן  להקריב את עצמי, והאם חשבתי על זה. ברגע שאמרתי "כן"  שמתי  את ידי על אקדח שהיה מונח על ספר תנ"ך ונשבעתי אמונים .

מה היתה הפעילות הראשונה  שלך באצ"ל? 

חיים: 

הפעילות הראשונה- בגיל 15 , הדבקת כרוזים – היינו חובשים כובע טמבל, עם מטפחת שמכסה את הפנים, לוקחים פחי דבק ויוצאים לפעילות, שלושה אנשים- אחד מורח דבק, אחד שם כרוז והשלישי שומר. אחרי הכרוזים, מתחילים באימוני נשק – אקדחים ורימוני יד, אימוני שדה על הר נפוליאון – גבעה חשופה בר"ג על שפת הירקון שהיתה  אז שוממה, או בחולות – בין חולון לראשון לציון. האצ"ל היה מחולק למחוזות. הפעילות הקרבית הראשונה  שלי היתה פעולת הסחה – כאשר תקפנו את משטרת רמת-גן, כשנתפס דב גרונר. הייתי צריך לעשות פעולת הסחה שתביא את הבריטים אליי שלא יגיעו לרמת-גן. ברחוב שינקין פינת יהודה לוי היה בית מדידות- שם הבריטים היו עושים מפות ואני שכבתי בתוך חצר מוגבהת מולם ויריתי עליהם מאקדח.

מתי הועברתם ליחידות לוחמות ? 

חיים: 

כשמעט התבגרנו הועברנו לאחת מ- 2 יחידות או ח"ק- חיל קרב או ליחידה שקראנו לה "דלק" (מודיעין). לפני כל פעולה, המודיעין העביר ללוחמים נתונים כמו איזה נשק יש לשומרים  וכדו' ואז היינו יוצאים להכות בבריטים.  

האם הבנות היו שותפות לפעילות הקרבית באצ"ל?

חיים:

לנשים היה תפקיד זהה לגברים. היו בנות שעבדו במעבדות נפץ (כדוגמת ציונה יפת  שהתפוצצה תוך כדי פעילות). החלוקה היתה כ- 75%  גברים וכ- 25% נשים.

מה היה החלק שלכם במלחמה נגד המשעבד הבריטי?

חיים: 

התקפנו רכבת בריטית שנשאה נשק בפרדס-חנה ולקחנו את הנשק מהבריטים לשימושנו. התקפנו מטוסים בקסטינה – מטוסים שחיפשו אוניית מעפילים – פוצצנו את המטוסים.פרצנו את כלא עכו.

ההורים ידעו על הפעילות שלכם באצ"ל?

חיים: 

רוב ההורים לא ידעו אבל ההורים שלי מהר מאוד הבינו משום שאבי היה אף הוא בעבר באצ"ל.

מתי עלית בדרגה? 

חיים: 

בגיל 16, שלחו אותי לקורס מ"כ – סגן. כל בעל דרגה מבעל מ"כ ומעלה קיבל כינוי שהבריטים לא יידעו את זהותו האמיתית. לי למשל היה הכינוי "אבידן".החל מכ"ט בנובמבר האצ"ל חילק את יעדיו. המשך בהתקפות על הבריטים ומלחמה  בערבים. לקראת מלחמת השחרור הייתי בין אלה שהכינו את חומרי הנפץ במעבדה מחתרתית.

בכל פעילותך באצ"ל איך הצלחת להתחמק ממאסר הבריטים?

חיים: 

לא הצלחתי להתחמק. פעמיים נאסרתי:הפעם הראשונה היתה כשהייתי בן 13, חמישה ימים לאחר הבר-מצווה נאסרתי. הבריטים היו אוסרים איש מחתרת ואז היו  עושים חיפוש בביתו. אחי נאסר כשהפיץ כרוזים של האצ"ל.  נעשה אצלנו חיפוש ואסרו אותו. כמה ימים קודם תפשו את בית הדפוס וחלק מאותיות העופרת היו אצל הצעירים. האותיות היו מהמשפט "הנוער העברי לא ירתע מ- " משפט זה היה  אצלי . הבריטים מצאו את חלקיי העופרת אצלי ושאלו "מה זה?" אני עניתי להם:" מצאתי את זה ברחוב". הם לא האמינו ואסרו אותי. 

היית ילד צעיר, לא פחדת כשאסרו אותך?

חיים:

הייתי בכלא יומיים. ואז עו"ד זליגמן שהיה עו"ד של המחתרת שכנע את הבריטים שמצאתי את אותיות העופרת  ברחוב ושחררו אותי.  מתי היתה הפעם השניה שנאסרת? חיים: פעם שניה  הייתי בן 15, ערב התקפת האצ"ל על עכו. נתנו לי בתור נער צעיר להבריח נפצים לתוך הכלא . אחי כזכור, בן ה- 17 היה אסיר בכלא עכו. ניסיתי  להבריח לכלא נפצים ולהחדירם לכיס של אחי בביקורים אצלו. היתה גדר וכאשר היה  יום הולדת לאחד האסירים, היו נותנים חדר למשפחה להיפגש באותה פעם, השוטר  הערבי ששמר עלינו תפס אותי, קרא לבריטים והכניסו אותי לתא מעצר. זה היה יום ביקור הורים וההורים הודיעו למפקד הכלא- גנרל גרנט שאם הוא לא משחרר אותי, הם לא עוזבים את המקום ובערב שחררו אותי.היינו  גם מנסים להעביר נפצים דרך עוגות היום-הולדת. שמנו הרבה שכבות  לעוגה וכך הכנסנו נפצים שהיו באותו צבע. היה בכלא עכו סרג'נט ג'ינג'י שהיה נשוי ליהודיה וכל פעם שהבאנו עוגה הוא היה דוקר אותה כדי לגלות אם יש שם נפצים.

איך האצ"ל היה מעביר הוראות לאסירים בכלא? 

חיים: 

כשההורים היו באים לביקור – האסירים הכינו להם לימונדה בספלי פלסטיק כחולים. היתה גדר מפרידה  ביננו ושומר היה מעביר דרכה את המשקה. הורו לאסירים להעביר את הספלים אליי, ולא להחזירם לשוטר. אני הייתי לוקח נייר דק עם מידע ושם אותו בין הכוסות שהיו אחת על השניה ומעביר לערבי. וכך המידע היה עובר לאסירי האצ"ל עם הוראות מהמפקדה.הביקור הפורמלי היה פעם בחודשיים אז אני הייתי כל פעם "הילד" של משפחה אחרת..

מתי שוחרר אחיך מהכלא? 

חיים: 

המקרה של אחי הוא מקרה מאוד עצוב- אחי צבי נידון ע"י בית דין צבאי בריטי ל- 7 שנות מאסר וישב   בכלא עכו כשהיה בן 17. הוא ישב  מעל לשלוש שנים. כשהבריטים עזבו את הארץ כל האסירים שוחררו והוא שוחרר ומיד הצטרף לצה"ל. העבירו אותו לכיס פלוג'ה. בדצמבר 48'- היה מצור על כיס פלוג'ה – קרית גת של היום. היתה שם הארמיה השלישית של גנרל נאצר שהישראלים כיתרו אותם וצלף מצרי ירה והרג את אחי צבי ז"ל. בן 21 במותו. 

איזה מקרה מיוחד זכור לך מהשתתפותך במלחמת ששת הימים?

חיים: 

במלחמת ששת הימים, אחרי כיבוש בית לחם המשכנו דרומה והגענו לחברון. בכל רחבי חברון הונפו דגלים לבנים והרחובות היו ריקים לחלוטין. לאחר הכיבוש הראשוני החלטתי שאני חייב לגשת למערת המכפלה. היות ובכיתה ח' בזמן הבריטים, הייתי במערת המכפלה, זכרתי את כיוון הנסיעה . כאיש מילואים פעלתי עצמאית מתוקף תפקידי וביקשתי מהנהג שיקח אותנו למערת המכפלה לפיי ההכוונה שלי.באחד הצמתים פגשתי בג'יפ צבאי ובו סרן עם כומתה שחורה שלא זיהה אותי מרחוק וצעק לעברי :"איפה מערת המכפלה"? כשהתקרבנו זה לזה ראיתי שזה יגאל כהן-אורגד (לימים היה שר האוצר)  שהיה חניכי בתנועת בית"ר וכיוון שראיתי זכות גדולה להגיע למערת המכפלה את התגשמות הרעיון עליו חונכנו  נסענו כולנו לכיוון המערה. היות ובזמן הבריטים היה אסור ליהודי לעבור מעבר ל- 7 מדרגות בכניסה למערה ובזמן הכיבוש הירדני לא יכולנו להגיע למערת המכפלה – השאיפה  היתה לדרוך על המדרגה השמינית ולשבור את הטאבו. ואכן יגאל ואני עלינו במדרגות ובמדרגה השמינית אחזה בנו התרגשות גדולה שזוכרים אותה עד היום.אחרי שנכנסנו הגיעו רכבים עם עוד כמה חיילים והרב גורן עצמו ואז הצענו לו להיכנס ראשון לתוך המערה עצמה. הוא נכנס וקרא קטע מתהילים. זה היה מעמד מאוד מרגש. שהינו שם כרבע שעה וחזרנו ליחידתנו.   

תאריך: 16.10.2009 12:24
צפיות: 2748
דירוג:
(הצבעות: 1)
מאת: חיים
DatsoGallery Multilingual By Datso.fr